1 עי' הערה לקמן.

2 תרגמו הע' χοεμετισμóς, והוא מצהלות סוסים וגם בני אדם, קול שאון והמיה. מעקי' לא נשאר לנו תרגום מלה זו. יונתן תרגם מרזחין. אבל, כבר הוכיח דר' פ' פרנקל (Dr. P. F. Frankl St. Septuag  34) כי בבבל, בימי רב ענן לא היתה מלה זו רגילה בלשון ארמית המדוברת, וכששלח לו רב הונא שאלה בזה"ל: מאן יתיב בי מרזיחא ברישא, אמר רב ענן: מרזיחא דשלח לי לא ידענא מאי ניהו (כתוב' סט.).  ריב"ג אמר: מעני מרזח הו אעלאנ אלצות באלבכא' ואלתרח או באלע'נא' ואלפרח והו הנא פי אלבכא' עלי מא יבדו מנ אלמעני והו אשמ אלפעל יכוון תרג'מתה לא תדח'ל בית אלרזח אי לא תדח'ל אלי אלמואצ'ע אלתי יעלנונ אלאצואת פיהא  באלבכא' ואלנדב ענד אלחזנ ואמא כונה פי אלע'נא' ואלפרח פקולה וסר מרזח סרוחים ומעני מרזח הו אלמרזיח בכשר אלמימ והו אלצות והו אשמ ותלחי'יצ הד'א אלמעני אנ אקול אנה יקול ענ אלקומ אלמתרפהינ אלמתבטלינ אלמשתע'לינ באלמלאהי ואלטעאמ ואלשראב קולה השכבים על מטות שן וסרוחים על ערשותם ובאקי אלקול יקול אנהמ ראקדון עלי אשרה מנ עאג' מלוכיה ואנהמ מנבשטונ ממתדונ עלי ערושהמ מלאזמונ להא תנעמא ותרפהא יאכלונ וישרבונ וילהונ באצנאפ אלמלאהי ואלאע'אני ולא ירתמצ'ונ למא ינאל אלאמה מן אלשקא' וצ'יק אלחאל ואלתעש פלמא וצפ חאלהמ הד'ה וצפ אלעקובה אלנאזלה בהמ פקאל לכן עתה יגלו בראש גולים וסר מרזח סרוחים יקול שיג'לונ אול אלג'אלינ ויד'הב מרזיח אלמנבשטינ יעני אלד'ינ קאל ענהמ וסרוחים על ערשותם אי תנקטע אע'אניהמ ותד'הב מלאהיהמ, ע"כ, — ובעבר': ענין מרזח הוא הרמת הקול בבכי וביללה או בנגון ובשמחה והוא כאן (בפסוק אל תבוא בית מרזח) בבכי כפי הנראה מן הענין והוא שם הפועל יהיה פרושו אל תכנס לבית הרזח כלומר אל תבוא אל המקומות אשר ירימו שם הקול בבכי וההספד באבל, אך היותו בנגון והשמחה אמרו וסר מרזח סרוחים וענין מרזח הוא (בערבית) אלמִרזיח במם חרוקה והוא הקול והוא שֵׁם ובאור הענין הזה שהוא אומר על העם המעונגים הבטלים העוסקים בשמחה ובמאכל ובמשתה השכבים על מטות שן וסרוחים על ערשותם ושאר המאמר שהם שוכבים על מטות שן ושהם סרוחים על ערשותם נשארים בהם מתענגים אוכלים ושותים ומשתעשעים בכל מיני שעשועים ושירים ואינם דואגים לסבלות העם ודחק המצב והעֹני וכאשר ספר ענינם זה ספר הרעה הבאה עליהם בעבור זה ואמר עתה יגלו בראש גולים וסר מרזח סרוחים רוצה לומר אלו שאמר עליהם וסרוחים על ערשותם כלומר שיפסוק נגונם ושמחתם. והביא זאת רי"ק, ורד"ק הזכיר זאת בשם אביו, ולא הזכיר את ריב"ג. ויש לתמוה על Fleischer בהערותיו ללוי (חלק ג דף 317), שאמר שם כי הרי"ק הוא יחיד בעדות זו אדות משמ' מִרזיח בערב'. על כל פנים, עדותו של תרג' השבע' מוסיפה כח לפרושו של ריב"ג להמלה מרזח במשמ' קול זמרה של שמחה, שהוא מתישב היטב בלשון הכתוב, ומ"מ אפשר שבהרחבה היו מכנים כך גם עצם המשתה, ובשמוש זה נמצא השם מרזח בתו"מ. בכנענ' הוא שם לחדש מחדשי השנה: בים I III למרזח בשת — I III לעם צדן (כתבת העטרת, Hoffmann, Phön. Inschriften). וגם אספה של חג לכבוד אלהות: מרזח אלם (כתבת הקרבנות במרסילייו). וכן בכתבות של תדמור: רבנות מרזחות  (Dalman, Neue Petra-Forshungen 1912 s. 92-94).