1, ש"ז, — בֵּית מַרְזֵחַ, בית אבל: אל תבוא בית מַרְזֵחַ2 ואל תלך לספוד ואל תנד להם (ירמ' יו ה). — ואמר המליץ: תחת חופות חתנים יש לכם בית מרזח ומספד תחת שחוק בכי תמורת הנגינות נהי וקינות (ר' קלוני', אגר' בע"ח מד.). וכל איש מאנשי הספינה מתיפח ומשתטח, וצועק וצווח, ושבה האניה כבית מרזח (ר"י חריזי, תחכמ' לח). — ופשט המנהג להשתמש בשם זה לכנוי למסבאה, לבית מכירת ושתית יין ושכר: בבית מרזח אנו יושבים ושלחננו ערוך והבקבוקים קוראים אחרינו מלא (יל"ג, העצמות היבשות).