°, ש"ז, — רְטִיָּה למרח על המכה: ואחר כך תחבוש עליהם אספלנייא הוא מרח אפוסטוליקון וירפא (אסף הרופא, 103, כ"י). ואת בשר (הנחש) הנשאר עם אמוניאקון יודק היטב עד היעשות ממנו מרח ותן ממנו בכל עת על השחין (שם 170). — ובהשאלה במליצה: לא לעשות לי שם אני כותב ולהעלות זכרי וטוב שבחי, אכן לישר נעוה לשון ולנחלה שפה יהי מרחי, וליודעים חן מענה אתן גם לחכמים ארקחה רקחי (רד"ק, מכלול, שיר, השכל וידוע).