* 1, מַרְחֵץ, שזו"נ, מ"ר מֶרְחֲֿצָאוֹת, — כלי ומקום שרוחצים בו, Bad; bain; bath: בנה מרחץ בצד מרחיצו של חבירו (תוספת' ב"ב ב יה).  המוכר את החצר וכו' לא מכר וכו' את המרחצאות שלפנים הימנו (שם ג א).  המוכר את המרחץ מכר בתים הפנימיים ובתים החיצונים וכו' ואם אמר לו מרחץ וכל משמשיה אני מוכר לך כולן מכורים (שם ג). ורוחץ עמו באמבטי גדולה ומזיע עמו במרחץ קטנה (שם נדר' ב ז).  כל הכתמים הנמצאים במרחצאות של נשים טמאין (ר' נחמיה, שם נדה ו טו).  בנות כרכין (סימן) התחתון בא תחלה מפני המרחצאות (ר"ש, שם ט).  לא ישכיר מרחיצו לגוי מפני שנקראת על שם ישראל ורוחצין בה בשבתות (רשב"ג, שם ע"ז ב ט).  מרחץ שהוסקה בתבן או בקש של שביעית (שבי' ח יא).  לא יכנס אדם (בע"ש סמוך למנחה) למרחץ ולא לבורסקי (שבת א ב).  שאל פרוקלוס בן פלוספוס את רבן גמליאל בעכו שהיה רוחץ במרחץ של אפרודיטי וכו' מפני מה אתה רוחץ במרחץ של אפרודיטי (ע"ז ג ד).  עברו אלו ולא נענו ב"ד גוזרין שלש תעניות אחרות על הצבור וכו' ונועלין את המרחצאות (תענ' א ו).  הרי מרחץ פתוחה הכנס ורחוץ (מעי' ה ד).  מעשה הציפורי באחד ששכר מרחץ מחבירו בשנים עשר זהב לשנה (ב"מ ח ח).  ואם יש מרחץ באותה העיר אף מומין שבסתר אינו יכול לטעון מפני שהוא בודק בקרובותיו (כתוב' ז ח).  חזקת הבתים וגו' והמרחצאות ובית הבדים  (ב"ב ג א).  המוכר את המרחץ לא מכר את הנסרים ואת הספסלים (שם ד ו).  קח לך עבדים וירחצו במרחץ (שם י ז).  בונים עמהם בימוסיאות ומרחצאות (ע"ז א ז).  ישבו על ספסל של אבן או על האצטבא של מרחץ (נדה ט ג).  הנסרין שבמרחץ ששגמן (כלים כב י).  ספסלין שבמרחץ ושתי רגליו של עץ (שם).  נכנס למרחץ מקום שבני אדם עומדין לבושין וכו' אינו לובשן (את התפילין) עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ (ירוש' ברכ' ב ג).  היתה מרחץ מרחצת בימות החמה ואינה מרחצת בימות הגשמים (ר' ירמיה, שם).  בתי בדין בורות שיחין ומערות ומרחציות ושובכות ומגדלות (שם מעשר' ג יא).  הנכנס למרחץ נותן כבוד ליוצא והיוצא מבית הכסא נותן כבוד לנכנס (שם ב"ק ג ה).  מהלכות המרחץ שאלו אלא שאין דרך לענות במרחץ (ר' יודן, שם ע"ז ג ד).  שהבל המרחץ רע לשינים (ר' שמואל בר אבדימי, שם).  רבותי מפני מה אתם מזלזלין בטבילה זו אי משום צינה אפשר במרחצאות (רב הונא, ברכ' כב..  עושה אדם חנות בצד חנותו של חבירו ומרחץ בצד מרחצו של חבירו ואינו יכול למחות בידו (ב"ב כא:).  אומרים לפניו רבש"ע הרבה שוקים תיקננו הרבה מרחצאות עשינו וכו' אמר להם הקב"ה וכו' תיקנתם שווקים להושיב בהן זונות מרחצאות לעדן בהן עצמיכם (ע"ז ב:).  עשרה דברים מחזירין את החולה לחוליו וחוליו קשה ואלו הן האוכל בשר שור וכו' ותגלחת ומרחץ (שם כט.).  בנוהג שבעולם מלך בשר ודם נכנס למדינה וכו' אמר להם למחר אני בונה לכם דימוסיאות ומרחצאות למחר אני מכניס לכם אמה של מים (ר' תנחום ב"ר חנילאי, מד"ר ויקר' כו).  לבן מלכים שיצא למדברה של עיר וקפחתו החמה על ראשו ונתכרכמו פניו נכנס למדינה במעט מים ומעט מרחץ מן המרחציות נתלבן גופו וחזר ליופיו כמו שהיה (שם שה"ש, אל תראוני). — ובית המרחץ: בית המרחץ של כותיים מטמא מפני שקוברין שם את הנפלים (תוספת' נדה ו טו).  שואלין הלכות המרחץ בבית המרחץ והלכות ביהכ"ס בביהכ"ס (ריב"ל, ירוש' שבת ג ד).  בשבתות וי"ט ובשעה שאדם יוצא מבית המרחץ ובשעת הקזת דם (הוא, בבלי ברכ' מב:).  אפילו בתי כנסיות ובתי מרחציות (ירוש' פסח' ד ד).  בית הכסא ובית הבורסקי ובית המרחץ ובית הטבילה וכו' פטורים מן המזוזה (יומ' יא.).  מביאים בניהם וכו' ומשלחים אותם לבתי מרחצאות שלהן ורואין אי זו אשה מישראל מעוברת (מד"ר שה"ש, אחזו לנו).  לא יאכל אדם עד ד' שעות ולא ירחץ בבית המרחץ עד ד' שעות (דא"ר ז).  כשהיה הלל יוצא למקום היו אומרים לו להיכן אתה הולך לעשות מצוה אני הולך וכו' לבית המרחץ אני הולך וכו' בשביל לנקות את הגוף (אדר"נ ל, נוסח' ב). מי שהיה בבית הספר וכו' או בבית המרחץ ושכח לחלוץ את תפיליו (מס' תפילין). — ודבור אני מוליך כליו אחריו לבית המרחץ, במשמ' אשמש אותו כעבד את רבו: מי שיפרש לי משנתנו זו וכו' סיפא ורישא בחד תנא אני מוליך לו כליו אחריו לבית המרחץ2 (ר"ח, ב"מ מא.). — °מרחצאות של מים חמים: ויש מרחצאות של מים חמים נובעים מתחת הקרקע והם על שפת הים והם כמו שני מרחצאות שכל אדם שיש בו שום חולי ילך וירחוץ בהם וימצא מרפא ומרגוע (מסע' ר' בנמין מטודילו, גרינהוט 11). — ומשל: כל חכמה שלא תכנס עם בעלה במרחץ אינה חכמה (רש"ט פלקיירא, המבקש עב). — ואומרים אנשים: מי שיכנס למרחץ אי אפשר שלא יזיע שארית הנחלה קכד.