מֶרְחָב

ש"ז,  מ"ר סמי' מֶרְחֲבֵי, — איכות חָלָל רחב, weiter Raum; large espace; wide space: עתה ירעם יי' ככבש בַּמֶּרְחָב (הוש' ד טז). כי הנני מקים את הכשדים הגוי המר והנמהר ההולך לְמֶרְחֲבֵי ארץ לרשת משכנות לא לו (חבק' א ו). — ובמליצה, בענין הַרְוָחָה רוחנית: ויצא לַמֶּרְחָב אתי יחלצני כי חפץ בי (ש"ב כב כ). ולא הסגרתני ביד אויב העמדת בַּמֶּרְחָב רגלי (תהל' לא ט). — ואמר המשורר: כבד אלהיך בעת תשכון תבל בבית מרחב ותוך אורים, כי עמך יהיה ביום תעבור בים וכי תלך במו אורים (רמב"ע, תרשיש, ח א). — ושטח המיושב מן הארץ: שיעור המיושב מן הארץ לצד דרום ולצד צפון הנקרא מרחב (ר' ידעי' הבדרשי להרשב"א, תיח).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים