* 1,  ש"ז, — שם החֹדש הראשון אחרי חדש תשרי שבו ראש השנה וחג הסכות, ושמו הקדום העברי בּוּל. ובפי היהודים עתה מקֻצר: חשון, עי' שם, Name eines Monats; nom de mois; name of a month (Nov.-Dec.): בעשרים ושלש' במרחשון וכו' (מגלת תענית, פרק ח). חצי תשרי מרחשוון וחצי כסליו טבת וחצי שבט חורף (ר' דוסא, תוספת' תענ' א ז). רבי יהודה היה מונה ממרחשון (שם). אותו היום (שירד המבול) י"ז במרחשון היה יום שמזל כימה עולה ביום ומעיינות מתגברים (ר' אליעזר, ר"ה יא:). בחדש השני בי"ז לחדש זה מרחשון שהוא שני לתשרי שבו נברא העולם (הוא, סדר עו"ר ד). ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש זה מרחשון יבשה הארץ ונעשית גריד (שם). בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים וכו' הגיע שבעה עשר במרחשון ולא ירדו גשמים התחילו היחידים מתענים שלש תעניות (תענ' א ג-ד). מלמד שהיו (בני רצפה) תלויין מששה עשר בניסן עד שבעה עשר במרחשון והיו עוברין ושבין ואומרין מה חטאו שנשתנה עליהן מדת הדין (ירוש' סנה' ו ט). — ובסהמ"א: ואלו הם שני עשר חדשים בשנה ניסן וכו' תשרי מרחשון כסלו וכו' (ספ' יצירה ה ב). החדש השני הוא מרחשון לחשבון הקדמונים נזהיר לבלתי רחוץ במרחץ ולצוות להאכיל בו תפוחים חמוצים וכו' כי בחדש הזה ממשלת המרה השחורה בחזקת כוחה (אסף הרופא 37, כ"י). — ואמר המשורר: מרחשון חדש שני נקרא, בו יעדיף לעני הצרה, מבלי אש ומלבוש בקרה (ראב"ע, שמעו נא). חדש מרחשון יפה וטוב, והוא במיני מעדנים דשן ורטוב (ר"י חריזי, תחכמ' ה). אם יינך תשתה במרחשון, החלץ עצמיך וגם הרוָן (שם). במרחשון מאור יעלות וזיון אהי עורך למול אופל ענניו, וקרתו באש חשק אגרש ותמרוריו בנפת צוף עדניו (עמנואל, מחב' ט). — והמלאך הממונה עליו: ואם נולד בחדש מרחשון ששם מלאך ראש משמרתו שמזלו זכריאל ארור הוא מפיו ומפי כל משמרתו (חרס גדול, מימורבוך הישן דק"ק וינה), בספ' ברכת אברהם 117.