מֶרְחַק, ש"ז, מ"ר מַרְחַקִּים, מֶרְחַקִּים, סמי' מֶרְחַקֵּי, — א) מקום רָחוֹק,Ferne; distance: ומה תעשו ליום פקודה ולשואה מִמֶּרְחָק תבוא (ישע' י ג).  הנה שם יי' בא מִמֶּרְחָק בער אפו וכבד משאה (שם ל כז).  הנני מביא עליכם גוי מִמֶּרְחָק בית ישראל (ירמ' ה טו). שמעו דבר יי' גוים והגידו באיים מִמֶּרְחָק ואמרו מזרה ישראל יקבצנו (שם לא י).  לאנשים באים מִמֶּרְחָק (יחזק' כג מ).  כי רם יי' ושפל יראה וגבה מִמֶּרְחַק יידע (תהל' קלח ו).  היתה כאניות סוחר מִמֶּרְחָק תביא לחמה (משלי לא יד). — ואֶרֶץ מֶרְחָק: באים מארץ מֶרְחָק מקצה השמים (ישע' יג ה).  קרא ממזרח עיט מארץ מֶרְחָק איש עצתו (שם מו יא).  למה זה לי לבונה משבא תבוא וקנה הטוב מארץ מֶרְחָק (ירמ' ו כ).  נצרים באים מארץ הַמֶּרְחָק (שם ד טז).  מים קרים על נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מֶרְחָק (משלי כה כה). — וארץ מַרְחַקִּים: מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מַרְחַקִּים1 (ישע' לג יז ).  הנה קול שועת בת עמי מארץ מַרְחַקִּים (ירמ' ח יט). —  ומֶרְחַקֵּי  ארץ: והאזינו כל מֶרְחַקֵּי ארץ (ישע' ח ט). — ומֶרְחַקִּים, ארצות רחוקות: ואזרעם בעמים וּבַמֶּרְחַקִּים יזכרוני (זכר' י ט). — ובמדרש: אשת חיל מי ימצא זו שרה וכו' שבאת ממרחק (ילקוט, משלי תתקסד). — ואמר המליץ: ידידיך בך ירבון ששונים וצריך יניקון ראש פתנים, ותורתך שמחה בך ושמך במרחקים כריח השמנים (ר"ש הנגיד, ידידיך). — ובחכמת התכונה: אם תרצה לידע מקום הירח האמתי בכל יום שתרצה תוציא תחלה אמצע הירח וכו' והנשאר תכפול אותו וזהו הנקרא מרחק הכפול (רמב"ם, קדוה"ח יה א).  והואיל והדבר כן התבונן במרחק זה הכפול אם יהיה המרחק הכפול חמש מעלות או קרוב לחמש אין חוששין לתוספת (שם ג).  ויש מעברין בדורנו וכו' עמדו על סוד העבור ויסתכלו המרחק שיש בין המולד ובין תחלת הלילה וכו' עד שידע רגע מולד האמת על ירושלם ויראה כמה מרחק זה המולד מתחלת הלילה שעות וחלקי שעה ויוסיף עליהם שעות מרחק אורך מקומו אם הוא מערבי לירושלם או יחסר אם הוא מזרחי וידע כמה מהלך השמש בשעות המרחק במהלך יומו (ראב"ע, אגר' השבת ב). —  ב) °בתשברת, מרחקי הגוף, הארך, הרחב והגבה (או עמק) Ausdehnung; dimension: ואנו מתחילין לפרש המין הראשון (של מדידת הגולם) אשר הוא על תמונות רבות והמוקדם מהם אשר כל מרחקיו מרובעות והוא על צורות רבות הראשונה בהם שיהיו כל מרחקיו  שוים כגון גולם אשר ארכו עשר אמות ורחבו י' ועמקו י' או גובהו (ראב"ח הנשיא, המשיח' והתשבר' ד א).ואם לא תהיה התמונה הזאת שוה בכל מרחקיה אבל היו שני מרחקיה שוים והג' הוא נפרד מהם עודף עליהם או פוחת מהם (שם ב).  ואם לא יהיה אחד ממרחקיה שוה עם השני כגון גולם שיהיה רחבו ו' וארכו ז' וגבהו ח' אם אתה מונה אחד מהמרחקים האלה בשני וכו' (שם ג).  אורך ורוחב ועומק והם מרחקי כל בעל גשם (ראב"ע, ספר העצמים).  מאזני החוזים שאילו לא השגנהו בראותנו ויגיד לנו מגיד צורתו ודמותו ומה שיושג בו מתנועת הגלגלים ומקומות הכוכבים וכו' וידיעת מרחקי הדברים החלוקים והרבה מן הדברים שאינם ידועים לא נתבררה במחשבתנו ולא עלתה ברעיונינו צורתו ר"י א"ת, חו"ה, עבוד' ה' ח.  כי הוא (האומן) יתקן הנראה מבחוץ בלבד ויניח מה שבפנים והטבע מוסיף בשלש המרחקים מפני שיש לו יכולת לזון רש"ט פלקיירא, המבקש כט.  והיא (התשברת) חכמה מפוארה והיא מעיינת במרחקים מופשטים מהחומר שם עז.  אמרו מקצת החכמים כי המרחקים שלשה עצמים שם עח.  והגוף הוא המתפשט בג' מרחקים ר"ל באורך וברוחב ובעומק ר"י הישראלי, יסו"ע ו..  שלשה מרחקי הגוף כלומר אורך ורוחב ועומק תגמ' הנפש ד.