ש"נ, — כעין מַחֲבַת עמֻקה ויש לה כסוי, יטגנו בה מעשה מאפה וכדומ': וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה בַּמַּרְחֶשֶׁת ועל מחבת (ויקר' ז ט). — ובתו"מ: האומר הרי עלי במחבת לא יביא במרחשת, במרחשת לא יביא במחבת ומה בין מחבת למרחשת אלא שהמרחשת יש לה כסוי והמחבת אין לה כסוי (ר"י הגלילי, מנח' ה ח). מרחשת עמוקה ומעשיה רוחשים ומחבת צפה ומעשיה קשים (ר' חנניה בן גמליאל, שם). כל המנחות שנקמצו שלא לשמן כשרות ועלו לבעלים לשם חובה שאין המנחות דומות לזבחים מחבת לשום מרחשת מעשיה מודיעים עליה לשום מחבת, מרחשת לשום בלילה מעשיה מודיעין עליה לשום מרחשת (ר"ש, תוספת' שם א א). ב"ש אומרים האומר הרי עלי מרחשת יהא מונח עד שיבא אליהו וכו' וב"ה אומרים כלי היה במקדש ומרחשת שמה וכו' (גמ' שם סג.). — ובסהמ"א: אם שם שמן באילפס כמו שאנו מטגנין במרחשת ספוגין וצפוחיות וחררות (שבלי הלקט, ברכ' קנט). ואם תרצה לצלות אותם (את הדגים) תצלם על הגחלים לא במרחשת ואם תוצרך לעשותם במרחשת כאשר תעשה תמיד מהדגים הקטנים הנה תעשה בזה האופן קח כלי חרס נצבע בתוכו ובלעז קולוראטו ותשים בו שמן כללי ושמן שקדים מבושלים ויבושלו בו הדגים (ספ' הקדחת ג ב, כ"י ברלין). האוכל (בחלום) ביצים שלוקות חיים טובים יהיו לו במרחשת רע לו (ר"ש אלמולי, פתר' חלומ' מג:).