מְרִיסָה

°, ש"נ, שה"פ מן מָרַס: אבל לא יערבנו כדרך מריסה שמריץ התרווד סביבות כל הכלי שבתוכו השתית (ר"ח שבת קנו:). שנשתנו שאר בני מעים ועמדו בשינויין אחר שליקה ומריסה (רמב"ם, שחיט' ז כא). וכשאנו ממרסין במשקה נמצא הפרש בין אופני המריסה כי כשממרסים במרכזו הוא מתמסמס ומתדקדק עוד ביותר (רש"פ, יריע' שלמה ב ו).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים