°, ש"נ, — כמו מְרוּצָה: פעמים היא (החמה) הולכת במתינות פחות ממהלכה השוה ופעמים היא הולכת מהלך בינוני כמהלכה השוה ופעמים היא הולכת במריצות יותר ממהלכה השוה (ראב"ע הנשיא, העבור א ו). ודמה אחד מן החכמים הענין הזה כאלו היה אדם נותן גרגיר חרדל בתוך ביצת בת היענה או בתוך זכוכית שהיא דומה לביצה והיה מעמיד אותה בין שני מסמרות והיה מגלגל את הביצה בין שני המסמרות האלה במריצות רבה היה רואה גרגיר החרדל עומד באמצעית הזכוכית וכו' והוא (הרקיע) סובב על הארץ ממזרח למערב במריצות עצומה וכו' וכח המריצות דוחה את הארץ מכל צד (שם שם ב). כשהחמה חלה בראש גדי וכו' ומהלך החמה בסוף מריצותה וכו' והצל בחצי היום ממעיט את ארכו ומתקצר ומהלך החמה ממעיט את מריצותו ונוהג להקריבו אל המהלך השוה (שם ג ב). כל חכמי אומנות הזאת כשהיו חוקרים על מהלך כוכבי הנבוכה היו מוצאים אותם פעמים הולכים במריצות בגובה הרום ועפמים הולכים בה במתינות (הוא, צורת הארץ ב). ונראית (הלבנה) במקום הזה במרחקה הקרוב מן הארץ לסוף מריצותה (מ' אלדבי, ש"א ב ב.