*, ת"ז, סמי' מְרִירֵי, — כמו מַר, מְרִירֵי יום, כמו מַר יום, קשה יום: אל תהתל ואל תקלס במרירי יום (ב"ס גני' יא ג). — ובסהמ"א: כמו אותם שהם מרירי יום וקשי מזל יהיו מבעתים אותו היום בקללתם (רד"ק, שרש מרר). יגמר זמיר שמחה ושיר ערב, היום בקול נהיה ומספד מר, ולבד מריר יום פה יהי קרב (רע"פ, גזי מליצה, קינה על מות אחיו, מת"ש 76). העניים והאביונים מרירי יום העתידים עורר לויתן (שבתי מסיניי, שריד מעיר, דף 15). ובלילה וחתתני בחלומות יבעתוני מריר יום יבהלוני חזיונות לילה (ר' קלוני', אבן בחן פג.). הן קדם אהלך ואשמע אנחת מרירי יום ואחור והנה יללת נכשלים לנגדי (רש"פ, ד' כוסות, התרעלה א). — *הוא מָרִיר לפלוני, הוא מר לו, מתנגד לו, חולק עליו: ושנים זיתים עליה אלו ת"ח שבבבל שמרירין1 זה לזה בהלכה כזית (ר' יצחק, סנה' כד.).
1 בקצת כ"י שממרין. ובאה"ת שמרין, וכך בפי' ר"ח (ד"ס).