°, ש"נ, — שה"פ מן מָרַח: סיכה משיחה טיחה מריחה שיעה ענין אחד הוא (הערוך, ערך מרח). השני מנסי ישעיהו שעשה מריחת השחין בדבלת תאנים (ר"י אברבנאל, מ"ב ח). וימרח בה (במשיחה) מריחה חזקה (נרבוני, ארח חיים, בחליי הפרקים, כ"י שכתר). וימרח הגוף בידים לבד מריחה יבשה (מ' אלדבי, ש"א ד).