*, ש"נ, — שה"פ מן מָרַק: קדשים קלים אין טעונין מריקה ושטיפה אבל טעונין הדחה (ר"ש תוספת' זבח' י יא). בישל בו בתחילת הרגל מבשל בו כל הרגל אחר הרגל אין טעון מריקה ושטיפה (ר"ט, שם יג). כיצד מריקתן ושטיפתן וכו' בשל בו קדשי קדשים מורק ושוטף לקדשי קדשים (שם יד). ור' יוסי מטמא בשל מריקה מפני ששפין בו סידקי כלים (שם מקוא' ו יג). ושבירת כלי חרס במקום קדוש ומריקה ושטיפה בכלי נחשת במקום קדוש (זבח' יא ד). מריקה כמריקת הכוס ושטיפה כשטיפת הכוס מריקה ושטיפה בצונן (ספרא, צו ג ז).  — ובסהמ"א: מריטת הראש מן השער כמריטת החרב מעמימות' ומריקת הסיר מחלאתה (דונש על מנחם, מורטה). ובענין המריקה והעברת החלודה (רד"ק, שרש מרק). לטס כסף שהיה טמון בקרקע והעלה חלודה עבה באורך הטמנתו צריך אותו הכסף מריקה אחר מריקה עד שישוב הכסף למראהו הנאה (הקד' אורח' צדיקים).