1, ת"ז, — א) קטב מְרִירִי, קטב מר, ארסי, ממית: אספה עלימו רעות חצי אכלה בם מזי רעב ולחמי רשף וקטב מְרִירִי2 ושן בהמת אשלח בם עם חמת זחלי עפר (דבר' לב כג-כד). — °במשמ' קצת מַר: מגזעו יוציאו מין חרצן וכו' שמני ומרירי בטעמו אשר אם ילקח בקליפתו ישלשל בחזקה (שינהק, תוה"א, הצמחים עח). הוא צמח שנה אחת גדל בגנים ושדות והוא רב הרפואות בטעמו המרירי ויותר לחזק הקיבה (שם). שרשו מתוק ומעט מרירי בריח נעים (שם פו). — ג) *ש"ז, כמו *מְרִיא, שֵׁד: ומרירי שולט מי"ז בתמוז ועד ט' באב (מד"ר במד' יב). וכריתות שד ששמו מרירי (רש"י דבר' לב כד).
1 עי' הערה לקמן.
2 כך בנסחה המסורה, ותרגמו השבע' ἀνίατος, ר"ל שאין לו רפואה. עקילס πιϰϱίας, ר"ל מר. אונק': וכתישי רוחין בישין, תרגם מרירי ברוחין בישין, רוחות רעים. רסע"ג תרגם במשמ' מרירות: וחתף אלמר. ריב"ג לא אמר בו כלום. רש"י: וכריתות שד ששמו מרירי. ראב"ע: מרירות באויר. וכעין זה גם רד"ק: והתאר (מהשם מרירות) וקטב מרירי וכו' וענין וקטב מרירי חוזק החום הדומה לסם המות. ע"כ. וגם רב החדשים פרשו מרירי במשמ' מר ומרירות, ואמרו כי הכונה בזה היא מסֻמם בארס של סם המות.