°, ש"ז, — שה"מ מן מָרַץ, במשמ' כֹח ועֹז הרוח וכדומ': זה חי ברום ערץ אל חוקר טוחי, חנן חנטה בתאומים במרץ אם כל חי (ר"י בן אביתור, סדר עבודה, אל אלהים). נשמת חוקרי מצותיך המקוים לך במרץ, תחסנך חסין במרומי ערץ (הוא, נשמת ידידים). אל נא סמדריה הניצות במרץ, ופנית לפניה שבעה גויים בערץ (הוא, הושע' להושע"ר, אל נא אוצרך). ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל במרץ, ואמר להקים גדריה מאין פורץ פרץ (ר"י ברצלוני, אזהר', ירד דודי). שמחת חנכה וחנכת הגביר שמחה עלי שמחה ושירי מרץ (ר"י הלוי, יגדל כבוד). וידידים פליטי חרץ, נגינתם יפצחו במרץ1, בלי צוחה ובלי פרץ (ר' יעקב חזן, זמיר' למוצ"ש, במוצאי יום מנוחה). וכשרך וצדקתך אודיע במרץ, לקדושים אשר בארץ (רמב"ם, מכתב לר"י אבן עקנין). חכמים נבוני רוח גדולי ארץ, גודרי כל פרץ, משיבי חכמה באמרי נעם ומרץ (הקד' מתרגם פי' המשנ' לרמב"ם על מועד). רק השחור יגדל בהיות לפניו עם גדול ורב במרץ1, הולכים כעבדים על הארץ (מנשטור אבן יחיא, מליצה על שחוק השקאקי). עליון בחמישי השריץ במרץ, דגת הים משריצי שרץ, ועוף יעופף על הארץ (ר"י טוב עלם, אאמיר מסתתר, יוצ' לשבה"ג). נוצרי תעודה אף המה במרץ מעריצים בתודה (אופן לפסח, הגדה מצוירה ומנֻק', כ"י ברי"מ). אב לבנים יודיע שבחך במרץ, ואנחנו נברך יה שבחך להעריץ (סליח' לער"ה, חיים ארוכים). מלכי ארץ כל לאומים, שיר במרץ לך נואמים (פזמ' תימנ', ידידות משכנותיך). ועתה אפתח דברי ואומרה במרץ, בעזרת שוכן שמי ערץ (מ' אלדבי, הקד' ש"א). שמו שמים על זאת ושערו חרבו מאד במרץ, שמע קולנו ונקום נקמת דם נקי עומד בפרץ (סליח' כ"י משנת ש"צ, השחר שנה ב 153). — ופשט השמוש בזמן החדש בפרט במשמ' כח הנפש, ênergie.