מַרְצֵע

ש"ז, – כלי אומנות, כעין מחט חדה לתחב בדבר מן הדברים, באזן וכדומ': ורצע אדניו את אזנו בַּמַּרְצֵעַ ועבדו לעלם (שמות כא ו). ולקחת את הַמַּרְצֵעַ ונתתה באזנו ובדלת (דבר' טו יז). – ומ"ר *מרצעין: המרצע מיוחד שבמרצעין (קדוש' כא:).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים