מְרִצָּה
*1, (מריצה), ש"נ, — כלי ברזל לרציצת עצמות, אבנים וכדומ': הסל והמגריפה והמריצה2 המיוחדין לקברות. (ר' יוסי, שקל' ח ב).
1 מן רצץ.
2 כך בקטע משנ' מנֻקד' כ"י ביה"מ לרבנים בנויורק, וכך גם במדב"מ. ובכ"י מינכן והמרחצה. ובמשנ' שבירוש' דפוס ויניציה וקראקא אין מלה זו. ופרש הרמב"ם: כלי שהיו מכתתין מרצצים בו העצמות כדי שיכנסו בסל להוליך אותן ממקום למקום וזה השם מגזרת ותרץ את גלגלתו. ע"כ. וכך שאר המפרשים. ואמרו בירוש': אבא שאול היה קורא אותו (כך בכ"י) צפורן וכו' שהוא דומה לצפורן מ"ד מריצה שהיא מריצה את האבן. ע"כ. ובנוסח' הדפוס נוספו כאן המלים: לבית הקברות, ועי' ד"ס.