ב. מָשַׁח
*, פ"י, — מָשַׁח את הקרקע, הבנין וכדומ', מָדַד אותם במשיחה לדעת מדת שטחם: מעיקר הגדר מושחין מקום שהחוט כלה אסור והשאר מותר וכו' מעיקר הגפנים מושחין אינו אסור אלא שתי אמות ירוש' כלא' ו א. — ובסהמ"א: כשפוסקין עם האומנין לבנות במקדש ובעזרות וכו' וכשמושחין להן מה שבנו מושחין ומחשבין להן באמה גדולה בת עשרים וארבע אצבעות רמב"ם, מעי' ח ה .
— הִפע', *הִמְשִׁיחַ: ראה אותה (משה את המנורה) עם שאר כל הכלים ושכח וראה שנית מיכאל עומד וממשיח 1 בה ילק' במד', רמז תשיט.
1 בקצת נוסח' וממתיח.