ב. מָשַׁח

*, פ"י, — מָשַׁח את הקרקע, הבנין וכדומ', מָדַד אותם במשיחה לדעת מדת שטחם:  מעיקר הגדר מושחין מקום שהחוט כלה אסור והשאר מותר וכו' מעיקר הגפנים מושחין אינו אסור אלא שתי אמות ירוש' כלא'  ו א. —  ובסהמ"א:  כשפוסקין עם האומנין לבנות במקדש ובעזרות וכו' וכשמושחין להן מה שבנו מושחין ומחשבין להן באמה גדולה בת עשרים וארבע אצבעות רמב"ם, מעי' ח ה .

— הִפע', *הִמְשִׁיחַ: ראה אותה (משה את המנורה)  עם שאר כל הכלים ושכח וראה שנית מיכאל עומד וממשיח 1 בה ילק' במד', רמז תשיט.



1 בקצת נוסח' וממתיח.

חיפוש במילון: