*, ש"ז, —  א) שה"פ מן מִשְׁמֵשׁ:  מפני שהוא רוצה במשמושן1 (עוקצ' א ה).  (צואה) אפילו עשויה כעצם אסורה מפני שמשמושה2 קיים מים אין משמושן2 קיים (ירוש' ברכ' ג ה).  ואבימלך לא קרב אליה וכו' משמוש ידים היה (מד"ר בראש' נב).  ובסהמ"א:  והוא משמוש ביד בקלות (ר"ח שבת קמז:).  כיון שישב כבר מלוכלכים בגדיו ומה יועיל משמושו (רש"י ברכ' סב.).  אותם (היונים) הנראים שמנים למראה עיניו נמצאין כחושין במשמושן והכחושים נמצאים שמנים (הוא, ביצ' י:).  ולא ידבר מענין התאוה חשקים ונשוקים ומשמושים ומיני אהבות וחשק (הרוקח י תשובת המשקל).  דדי בתוליהן שהן קשות במשמוש ועתה הן נשים גדולות (ר"א מבלגנצי, יחזק' כג ג).  שיש רופאים אחרים עובדי כוכבים וכן עושים שאר מיני משמושים עפ"י דרכי הרפואה (סדרי טהרה, הלכ' נדה קצה).  שאם יוכל למשמשם (את הגורלות בקלפי) בריוח ירגיש במשמושו איזהו של שם ונוטלו בימין (המאירי, יומ' ד א). —  ב) °שְׁטַר מִשְׁמוּשׁ, רשימת כל החפצים הנמצאים במקום מן המקומות, Inventar; inventaire; -tory:  האפטרופ' שנתמנה בצואת המת אם צריך לעשות שטר משמוש הנקרא בלעז אינוינטרי בנכסי המת (תשו' הר"נ גירונדי י).  כותבין שני שטרות אחד לאפוטרופוס ואחד  לקרובים אות באות והוא הנקרא  שטר משמוש וכל אלו הדברים הם לומר שהבית דין כשהם ממנים אפוטרופוס בנכסי יתומים ראוי להן שיעשו כך (שם).  אפוטרופוס שעשה שטר משמוש בעדים ואחר זמן סמוך למיתתו עשה צואה וכתב רשימה ממה שיש בידו מעזבון יתומים שנתמנה עליהם לאפוטרופוס ונמצא שמה שצוה וכתב באחרונה הוא פחות הרבה מסך הכולל שנמצא בשטר משמוש ממה שקבל (שאל' יעבץ ב סב). —  ג) °בהלכות נחלאות, הזכות שיש ליורש בנכסי מורישיו:  ורז"ל יקראו לזכות החזקה שיש ליורש בנכסי מורישו בלשון משמוש כלשון אמרם בהרבה מקומות נחלה ממשמשת והולכת (ספ' החנוך, מצוה ת).  (גם במקום שהנחלה) באה מכח משמוש יכול להנחיל לאחד מהם (פתחי תשובה, שו"ע חו"מ רפא).