ש"נ, בכנ' מִשְׁמַעְתֶּךָ, מִשְׁמַעְתּוֹ, מִשְׁמַעְתָּם,  — א) שמיעה בקולו של פלוני: ומי בכל עבדיך כדוד נאמן וחתן המלך וסר אל מִשְׁמַעְתֶּךָ ונכבד בביתך (ש"א כב יד). — והשתמשו בו במשמ' זו בסהמ"א תשוקתך משמעתך והטעם שתשמעי כל אשר יצוה עליך (ראב"ע, בראש' ג טז). שיסורו גויים למשמעתו וכן היו עמים רבים תחת יד דוד ושלמה בנו (הוא, שם מט י). ופי' שניהם משמעת וקבול המצוה (רד"ק, שרש יקה). ועתה באו נא וסורו נא אל משמעתו של מלך והצלתם את נפשותיכם ממות (חמדת הימים ב, חנכה ב). — מִשְׁמַעְתּוֹ של פלוני, נכנע לו: אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון מִשְׁמַעְתָּם (ישע' יא יד). —  ב) גדוד מיוחד של אנשי לויתו של המלך:  מן השלשים נכבד וכו' וישמהו דוד אל מִשְׁמַעְתּוֹ ש"ב כג כג.  וישימהו דויד על מִשְׁמַעְתּוֹ דהי"א יא כה. —  ג) °כמו מִשְׁמַע בענין הקולות Harmonie consonance:  שמעתי שפילוסוף אחד נקרא פיטאגורה בשמעו קולות פטיש נפח א' שקל כל או"א מהם ומצא שמפני שמהם היו כבדים ומהם קלים נעשתה קול הברתם משמעת נעימה היא הנקראת קוסונאנצה ומשם המציא חכמת הנגון רע"פ, מתק שפתים 31.