*, פ"ע, —  א) כמו מָשַׁשׁ, נגע נגיעות קלות באצבעותיו, betasten; toucher, tâter, palper; to feel, touch:  מועד (הוא) שהעידו בו שלש פעמים ותם (הוא) כל שיהו התינוקות ממשמשין בו  ואינו נוגח (ר"מ, ב"ק ב ד).  איזה הוא תם וכו' שיחזרו תינוקות למשמש בין קרניו (תוספת' שם ב ב).  אסור למשמש בצרור בשבת  כדרך שממשמש בחול (רבא, שבת פא.).  אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה (ר' יצחק, ב"ק קיח:).  דד זה כל זמן שהתינוק ממשמש בו מוצא בו חלב (ר"ש בר נחמני, ערוב' נד:).  תאנה זו כל זמן שאדם ממשמש בה מוצא בה תאנים (ר' יוחנן, שם).  חייב אדם למשמש בתפילין בכל שעה (רבה בר ר"ה, מנח' לו:).  היה משכים לצאת לדרך ומתיירא שמא יאבדו (התפילין) מניחן וכשיגיע זמנו ממשמש בהן ומברך עליהן (שם.).  כל זמן שהיו ידי קוניהם ממשמשין בהם היו מותחין והולכין (ר"י בר' נהוראי, מד"ר בראש' י).  ידיו (של יוסף) שלא משמשו בעבירה (רשב"ג, שם צ).  שהיה (יוסף) עושה מעשה נערות ממשמש בעיניו מתלה בעקיבו מתקן בשערו (שם פד).  התחיל (בֹעז) ממשמש בשערה (של רות) אמר רוחות אין להם שער (שם, רות, חצות לילה). —  *מִשְׁמֵשׁ בִּבְנֵי מֵעַיִם, כמו מִשֵּׁה:  סכין וממשמשין1 בבני מעים אבל לא מתעמלין ולא מתגרדין (שבת כב ו, ובגמ' שם קמז:). —  ובסהמ"א:  מה שנוהגים למשמש איברי האדם במרחץ לישבם ולתקנם (כסף משנה, תרומ' יא ח). —  מִשְׁמְשָׁה בו בהמה, נגעה בו בפיה, בלשונה וכיוצא בזה:  שהיו משרתי ע"א נותנים עיניהם בבעלי ממון ומרעיבים את העגלים ועושין דמות עצבים ומעמידין בצד אבוסיהן ומוציאין אותן לחוץ כיון שראו אותן רצין אחריהן וממשמשין בהן אומרים לו ע"א חפץ בך יבוא ויזבח עצמו לו (ר' יצחק, סנה' סג:). —  ב)  הלך לאט לאט, מִשְׁמֵשׁ ובא, הלך והתקרב מעט מעט, sich langsam nähern; s'approcher lentement; feel one`s way:  שניהם רצין ושניהם מהלכין ושניהם ממשמשין2 והזיקו זה את זה (תוספת' ב"ק ב יא).  היורד לנכסי שבויים ושמע בהם שממשמשין ובאים (שם כתוב' ח ג).  ראה עדים שממשמשין ובאין אמר גנבתי אבל לא טבחתי ולא מכרתי (שבוע' ח ד).  אבא שאול היה קורא אותן (את הזקנים) משושות וכו' שהן ממשמשין ובאין (ירוש' פאה ח א).  אמר לו (מוכר השמן) המתן עד שאגמור את הזית משגמר את זיתיו נטל הכלים והיה ממשמש ובא (ספרי דבר' שנה).  וכיון שראה (אלכסנדר) שהיו ממשמשין3 ובאין אמר להם צאו וקדמו לפניהם (מגי' תענ' יא). —  וגם דברים לא בע"ח:  וראה דליקה ממשמשת ובאה בתוך שלו (תוספת' ב"ק י לב). ראה קציעות המלך ממשמשין ובאין ראה דליקה ממשמשת ובאה (ירוש' נדר' ג ו).  — והעשן:  כיון שמגיע (העשן) לשמי קורה ממשמש ויורד בכתלים עד שנתמלא הבית עשן (יומ' נג.). —  והחשך:  כיון ששקעה החמה במוצאי שבת התחיל החשך ממשמש ובא ונתיירא אדם הראשון (ר' זעירא, מד"ר בראש' יא). —  ודבָרים:  כך אבינו יעקב סבר רואה דברים ממשמשין ובאין (בענין חלומו של יוסף) אמר אם נתבקרה פינקסו מה יכול אני לעשות (ר' חמא בר"ח, מד"ר בראש' פד). —  ומחלה:  כל מכה ומכה שהיתה באה על המצריים במצרים היה הדבר ממשמש ובא עמה (ריב"ל, שם שמות י). —  ושרביט:  אין שרביטו של הקב"ה ממשמש ובא אלא בבני אדם שלבם רך כשושנים (ר' יוחנן, שם שה"ש, דודי לי). —  °והגלות:  ואף כשראיתם שגלות ממשמשת ובאה שהתחיל עמי לגלות לא תקנתם את הנותרים שלא יגלו (ר"א מבלגנצי, יחזק' לד ה). —  *ונחלה ממשמשת והולכת עד פלוני, שמי שאין לו בן זכר לירש אותו מבקשים לו יורש זכר לאחוריו עד כמה וכמה דורות:  נחלה ממשמשת4 והולכת עד ראובן (ב"ב קטו:). —  ובסהמ"א:  והרמב"ן ז"ל דחה ראיה זו ואמר דודאי ר' יהודה לא מן הירושה הביא ראיה לדבריו שהרי נחלה ממשמשת עד סוף כל הדורות (ר"נ על הרי"ף, סוכ' יד.). —  *מִשְׁמֵשׁ השושבין את החתן, מִשְׁמֵשׁ את הכלה, השגיח שלא יעשו דבר שלא כהגן בעת החתונה:  ביהודה בראשונה היו מעמידין להם שני שושבינין אחד לו ואחד לה כדי למשמש את החתן ואת הכלה בשעת כניסתן לחופה וכו' וכל שלא נהג כמנהג הזה אינו יכול לטעון טענת בתולים (ר' יהודה, כתוב' יב.). —  ג) °מִשְׁמֵשׁ על פלוני דָבָר, בקש והשתדל לעשות לו דבר:  מי ששמע צבור ממשמשין עליו לגזור גזירתם עליו וקפץ ונשבע שלא לקיים גזירתם (האורה, בובר, סי' קלט). —  מִשְׁמֵשׁ הרוח בריאה של בהמה שחוטה וכיוצא בזה, עבר בה ונפח אותה:  ריאה שנופחין אותה ויש בה מקום שמטומטם ואין הרוח נכנס בה ואינו ממשמש5 בה הרוח חייש' שמא יבשה וטרפה (הלכ' פסוקות, שחיט').

—  פֻע', *מֻשְׁמַשׁ, — שמִשְׁמְשׁוֹ השושבין:  כל שלא מושמש (כתוב' יב.). —  ובסהמ"א במשמ' מָשׁוּשׁ:  ענין הבטחון אינו בדבר המושמש כי אם בלב בלבד וכו' נשען ענינו בדבר המושמש כמו והוא נשען על ידי וכו' והוא כמשענת המושמשת (ר"א בדרשי, חותם תכנית, בוטח).