*, ש"נ, מ"ר מִשְׁמָרוֹת, — א) כמו אַשְׁמוּרָה: שלש משמרות הוי הלילה ועל כל משמר1 ומשמר1 יושב הקב"ה ושואג כארי וכו' משמרה ראשונה חמור נוער שניה כלבים צועקים שלישית תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה (ר' אליעזר, ברכ' ג.). שאלו את אימא שלום אשתו של ר' אליעזר וכו' מפני מה בניך יפין וכו' אמרה להם לא היה מספר עמי לא במשמרה2  ראשונה ולא במשמרה אחרונה אלא בבינונית (מס' כלה א). — °וכמו מִשְׁמָר, בענין מחלקות הכהנים: מכיר משמרתו שיודע מאיזה משמרה הוא וכו' שיודע שמשמרה שלו קבועין ועובדין בשבת זו (רגמ"ה תענ' יז.). — °ובענין האנשים העומדים על הַמִּשְׁמָר: ופרושו מחסה המשמרה כלומר המקום אשר יחסו בו אנשי המשמרה (ר"י א"ת, השרש' לריב"ג, סכך). ורוצים בה המערכה והמשמרה (שם, שרש יד). וביום הששי שלח אחרי המשמרה לעלות ולחפור הקבר מבעוד יום (ר"י סמברי, לקוט' 81). ומאותו העצם נאצל עצם אחר בלעדיו פחות ממנו במשמרה נקרא הכללית (ר"י חריזי, סוד הסודות, מיוח' לאריסטו ד). הפרשים הם עדי המלכים וכבוד הממשלה ויאות שתשען על העדי הנאה והמשמרה הטובה במערכת הפרשים (שם ח). ויהיו כל הפרשים כל אחד עושה מצוות מי שהוא למעלה ממנו משמרה על משמרה (שם). — °ובמשמ' חבורה של אנשים שהם נועדים לעתים קבועות לתפלה וכדומ': מה שנהגו קצת בני אדם להתענות בכל ערב ר"ח שקורין אותו תענית משמרה וקובעין ברכת ענינו בין גואל לרופא ומוציאין ס"ת וקורין ויחל (שו"ת מים רבים, או"ח מח). התענית של משמרת ר"ח אשר לא נקהלו בבית הכנסת עשרה מהמתענים וכו' ובפרק אחר הודעתיך על הוצאת ס"ת בני המשמרה המתענים (שם מט). — ב) °מִצְוָה וחֹק: כל אשר תוסיף להזכיר בו צרות, תוסיף בשבחו כי לא היטוהו מן המשמרות (סעד' על חוי, הוצ' דוידסון 70). וכל התורה כולה נימוסין ומשמרות לנפש להתהלך באלה (תלמיד הרמב"ם, אגר' לר' חסדאי). והאופן אשר נעשהו מחבב מצד עצמנו אם נשכח משמרתנו ומעשנו בלתי ההנשאות והמשמרה היא לפי ויטורינו המפרש בהלצה הישנה הדבר המוטל עלינו להשלימו אם מצד הדת ואם מצד הטבע (ר"י מסיר ליאון, נופ' צופ' א ו). ונתן לכל מדרגה חקה ומשמרה וזה משל מה שנעשה מזה היפוי בדברים אמנם משל מה בערך אל פרטי מיוחד ר"ל היאך תהיינה משמרות האנשים בערכו (שם ד מח).