*, ש"ז, לנק' מְשָׁרֶתֶת, מ"ר מְשָׁרְתִים, מְשָׁרְתוֹת, — א) מי שאומנותו בכך לְשָׁרֵת אדם, לעשות כל מלאכה שהוא מצוה לו, Diener; serviteur; servant: משרת ר' מאיר הייתי בברחו שנים (רשב"א, ירוש' נדר' ט א). שהיו משרתי ע"א נותנים עיניהם בבעלי ממון (סנה' סג:). — ואמר המליץ: ואם אמסור ביד צריו משרתי תהי נפשי ביד צרי מסורה (ר"ש הנגיד, אלוה עז). — וכנוי להמלאכים: ישתבח שמך לעד מלכנו יוצר משרתים ואשר משרתיו כלם עומדים ברום עולם (תפלת יוצר אור). — ומשל: הזהר במשרתך ובן משק ביתך (ר"ש אלעמי, אגר' המוסר). — ומצוי בסהמ"א במשמ' העקר': לא יהיו רשאין לשכור משרת או משרתת אשר היו בזמן העבר אצל אחד מתושבי קהלתנו וכו' אבל אם יהיו משרת או משרתת הנ"ל במקום אחר משך זמן חצי שנה לא פחות ואח"כ רשאי לשוכרן מי שירצה(פנקס במברג, סי' יו, קבץ על יד ז). מלמד או משרת שחלה וכו' צריך ליתן לו שכרו (מהר"מ מרוט', שערי תשו' יז). ומפני רוב הנגפים רחמנא ליצלן לא היה בנמצא משרת או משרתת שישמשנה בחוליה חוץ ממשרת של קצב אחד יפה תואר ובעל קומה (שו"ת חות יאיר ס). כי עלה אז המות בחלוני ביתי ומתה המשרתת שלי במגפה בר מנן (ר"ח בר' בצלאל, הקד' ספר החיים). — ב) °בחכמת הכוכבים, כנוי לקצת המזלות: ברא משרתים בשבעה מעלות, יתרוצצו יום וליל במסלות, צפון וימין סביב מזלות (ראב"ע, מחנות עליונים). ולמטה ממנו (מגלגל העליון) ז' כוכבים יקראו משרתים בעבור שהם קרובים אל הארץ ויקרו להם מקרים שלא יקרו לעליונים בתנועותיהם (הוא, ראש' חכמה, הטעמים א). הממסך בהתחבר כוכב עם כוכב והם מהמשרתים אז יולד מתולדותיהם שניהם על תולדת אחרת כמו שבתאי ומאדים שכל אחד הוא מזיק ובהתחברם אמרו הקדמונים שיורה על טוב והאמת שהאחד יבטל מעשה חברו (שם ז). וראשית תקון המשרתים מרגע מחברתם עם השמש כי אז יהיה המשרת בגבהות גלגלו הקטן (הוא, אגר' השבת א). שהיה זה הגורל מצד משפטי הכוכבים והוא לקוח מהמשרת המושל בעם ומהמזל הצומח (רלב"ג, אסת' ג ז). — ג) °ובדקדוק, כנוי לקצת אותיות האלף בית שהן מתחברות לשרש המלה לשמוש מהשמושים הדקדוקיים, כמו אית"ן בהפעלים וכו': אלף תחלת אותיות המשרתים (מנחם, פתיחה). נטועים כמלכים נצבו ומשרתים עבדים בלי מעכרת, תתים אגודה ואשימם על שמי להיות לכל משכיל לאות משמרת, שבט משרתים אנ"י של"מה וגם כו"תב הקושרים בתוך מסגרת (רשב"ג, הענק). כי עשתי עשרה מהן (מהאותיות) שרשיות וכו' וכי עשתי עשרה מהן יש שתהיינה משרתות רצוני לומר שיוספו על שרשי השמות והפעלים(ר"י א"ת, הרקמה לריב"ג ה). וכבר קבצו האותיות השרשיות והאותיות המשרתות הרבה מהמחברים אשר היו לפני במלות וכו' ושמו לכל מין מהם סימן בעבור שיקל על התלמידים לזכרם (שם). וכבר הסכימה דעת מחבר לשון הקודש להיות חצי האותיות עיקרים לעולם וכו' וחצי האותיות פעם עיקרים ופעם משרתים וכו' והנה בעבור היות האלף וההא קלים על הלשון שמים משרתים ולא כן החית והעין (ראב"ע, צחות, שער האותיות).  אחת מאותיות בוכ"ל שהם משרתים לטעם כמו בְּשמעון כְּשמעון לְשמעון וְשמעון (שם א). — וכנוי לקצת הטעמים: ואלו שבעה טעמים משרתים לאחיהם החרותים וכו' ראשון אזלה לעולם עולה וכו' זה הוא כלל הטעמים ומשרתים נעימים מגולים ולא סתומים (בן אשר, דה"ט, סי' יז). והטעם מהם משרת והרבה מאד מעולה (שם יו). ולא ימצא פסוק במקרא כולל כל הטעמים והמשרתים אלא שני פסוקים נמצא בכל אחד מהם אחד עשר מן השרים ורוב המשרתים (הורי' הקורא 73). שער טעמי המקרא ומשרתיהם (מ' גי'קטיליה, בספר ר"י חיוג). — ועי' שרת.