מָשׂוּר

°, ש"ז, מ"ר מְשׂוּרִים, בכנ' מְשׂוּרָיו, — כמו מְשׂוּרָה: ולא תעשה רעות במדות קרקעות ומשקל המעות וגם לא במשורים (רשב"ג, אזהר', בצל שדי). כל כיל לח ויבש ומשוריו, כל קו וקצב ומדד ושעוריו (ר"א קליר, אז ראית, שבת שקל'). ספות חלק בנר דולק ולא יכבה ככל חבריו, עריכתו כמדתו חצי רובע במשוריו (ר' אפרים בר"י, אשר יצר, שבת ב חנכה).

חיפוש במילון: