ש"ז, סמי' מִשְׂגַּב, בכנ' מִשְׂגַּבּוֹ, — א) מקום שיִשָּׂגֵב בו אדם, כמו מצודה בראש הר וכיוצא בזה, Hochburg; acropole; castle: ומבצר מִשְׂגָּב חמתיך השח השפיל הגיע לארץ עד עפר (ישע' כה יב). הוא מרומים ישכן מצדות סלעים מִשְׂגַּבּוֹ (שם לג יו). הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה הַמִשְׂגָּב1 וחתה (ירמ' מח א). — ובהשאלה, במשמ' מחסה, הוא מִשְׂגַּבּוֹ של פלוני, פלוני חוסה בו: אלהי צורי אחסה בו מגני וקרן ישעי מִשְׂגַּבִּי ומנוסי (ש"ב כב ג). ויהי יי' מִשְׂגָּב לדך מִשְׂגָּב לעתות בצרה (תהל' ט י). יי' צבאות עמנו מִשְׂגָּב לנו אלהי יעקב (שם מו ח). אלהים בארמנותיה נודע לְמִשְׂגָּב (שם מח ד). ואני אשיר עזך וארנן לבקר חסדך כי היית מִשְׂגָּב לי ומנוס ביום צר לי עזי אליך אזמרה כי אלהים מִשְׂגַּבִּי (שם נט יז-יח). אך הוא צורי וישועתי מִשְׂגַּבִּי לא אמוט (שם סב ג). — ואמר הפיטן: רחם עלינו אדון עוזנו צור משגבנו מגן ישענו משגב בעדנו (שחר' לשבת, יוצר אור). הנמצא בקרבים, אפסי ארץ הקים, המשגב לקרובים, המבטח לרחוקים, אתה יושב כרובים, אתה שוכן שחקים (ר"י הלוי, יה אנה אמצאך). הנה לשונות מקצתם להגידם נלאו ולא מצאו ערך למשגבי (הוא, יקרה תהלתך). — ובהשאלה, °מִשְׂגַּבֵּי הטבע, הכחות החזקים של הטבע: והוא (האנוש) במשגבי הטבע יתקלס והאיתנים מוסדי ארץ משחק לו (רש"פ ד' כוסות, כוס ישוע' ב). — ב) §שֵׁם משמות סמי הרפואה, sublimé: ולכן צריך להזהר לא לכבד את רצפות החדרים במטאטא יבש כי אם לקנח בסמרטוט רטוב טבול במשרה רפה של משגב (השקפה, שנה ה, גליון לט).