מְשׂוּכָּה

1 ש"נ, בכנ' מְשׂוּכָּתוֹ, — כמו מְסוּכָה, סְיָג של קוצים וכדומה. Dornhecke; haie d'épines; thornhedge: ועתה אודיעה נא אתכם את אשר אני עשה לכרמי הסר מְשׂוּכּתו והיה לבער פרץ גדרו והיה למרמס (ישע' ה ה).



1 מן שוך או שכך. בודאי אמרו גם משוכה וגם משֻׂכּה.

חיפוש במילון: