מַשֶּׂגֶּת

°, ש"נ, — כמו הַשָּׂגָה: כל אדם ישיג נחת במצוא טוב אחרי יגיעת בשר ומעט יתענגו במשגת אמת בעמל רעיונם (משלי אסף ב, ו ז-ח). שלשה המה יקלו להמצא וארבעה יֻתנו למשָגת (שם כח יג). אל תעצל מהיטיב לנפשך בהיות לאל ידך לעשות פן בהאריך הזמן ייקר ולא יֻתן למשָגת (שם א', י יד-טו).

חיפוש במילון: