* 1, ש"נ, מ"ר מַשּׂוּאוֹת, — אבוקה של אש בראש בד ארוך שנושאין לסימן למרחוק, Signalfackel; flambeau de signalisation; signal torch: בראשונה היו משיאן משואות משקלקלו הכותים התקינו שיהו שלוחין יוצאין כיצד היו משיאין משואות מביאין כלונסאות של ארז ארוכים וקנים ועצי שמן ונעורת של פשתן וכורך במשיחה ועולה לראש ההר ומצית בהן את האור ומוליך ומביא ומעלה ומוריד עד שהוא רואה את חבירו שהוא עושה כן בראש ההר השני וכן בראש ההר השלישי ומאין היו משיאין משואות מהר המשחה לסטרבא וכו' (ר"ה ב ב-ד). אין משיאין משואות אלא על החדש שנראה בזמנו לקדשו ואימתי משיאין לאור עיבורו (בריית' בגמ' שם כב:). מי ביטל את המשואות2 רבי ביטל את המשואות (ירוש' שם ב ב).