מַשְׂטִין

°ש"ז, מ"ר מַשְׂטִינִים —  מי שמשטין על חברו, אויב: אבינו מלכנו כלה כל צר ומשטין מעלינו תפ' אבינו מלכנו בר"ה ויוה"כ. — ואמר המשורר: וסרה אחרי זאת כל תביעה והיתה בה למשטיני שתיקה ר"ש הנגיד, ידידותך.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים