מֵתַח

°, ש"ז, — שה"פ מן מָתַח: זה הים הגדול כשליש יושב, במאה וששים ושש ועוד מתחשב, ועמקו בעשרים וארבעה למתח סוף, וסוף בשבעים ושנים לעֹגל גיחון (ר"א קליר, אז ראית, שבת שקל'). — ובהשאלה, מֵתַח דין: מתח דיניך אם ביצורים תמצה, מלפניך משפטי יצא (שמעון בר יצחק, מדבר בצדקה, ב' ר"ה)מתח דינך הפר לעם מתבוססים, נצח ישראל תושיע מנוגשים (סליח' שחר' יוה"כ, יי' אלהי הצבאות). אך במתח דין ומרוץ חבל, בני אמוניך אל תחבל (סליח' ער"ה, אך במתח).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים