*, ש"נ, — שה"פ, עצם סגולת הדבר המתוק: כשם שהפכת את מי המרה למתיקה ומי יריחו על ידי אלישע למתיקה ואת קללת בן בעור לברכה כן תהפוך את כל חלומותי הקשין (ר' תנחום בר' חייא, ירוש' ברכ' ה א). — ובמשמ' מאכל מתוק: בא להם מתיקה בתוך המזון מברך על המזון ופוטר את המתיקה (תוספת' ברכ' ה יב). השוכר את הפועלים וכו' מקום שנהגו לזון יזון לספק במתיקה יספק הכל כמנהג המדינה (ב"מ ז א). שהיו (היהודים) להוטים אחר מתיקה שהיא מרגלת הלשון לתורה (ר' חנינה, ירוש' תענ' ד ח). — ובפרט מיני מתיקה, במשמ' זו: הנודר מן התירוש אסור בכל מיני מתיקה ומותר ביין (תוספת' נדר' ד ב). מיני מתיקה ע"י שדרכן להשתער בבצל ובקפלוט משערין אותן כילו בצל כילו קפלוט (ירוש' ערל' ב ו). מיני מתיקה שהן בודקין היין היפה (שם פסח' א א). במיני מתיקה שנו הואיל וראוין למתק קדרה (שבת צ.). מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו דבש וכל מיני מתיקה שהדבש וכל מיני מתיקה מאירין מאור עיניו של אדם (יומ' פג:). — ובסהמ"א: דברים הבאים בתוך הסעודה שלא מחמת הסעודה כגון מיני מתיקה וכו' שבאין למתיקה ולא ללפות (ערוך, ערך דבק). דבש וכל מיני מתיקה שקשים למכה (רש"י קדוש' ל:). מתיקה נקראת גוביא יוקח גרגרי צינובר נקיים ב' חלקים זרע גד גרגיר זרע אבטיח שעור מספיק ויעשה מתיקה (קאנון ג כ א כא). ומהלבבות כמו לב השקדים וכו' והמתיקה בגרגרי אלבצרא וכו' נפרדים ומתובלים (שם שם יו). כשהולכים לבקר בשמחות וגיל והבית ימלא ומכבדים אותם במתיקה ומשקה וכדומה ויש כמה וכמה שנותנים המתיקה והמשקה לפיהם בלא ברכה (ר"א פאפו, פלא יועץ, אות ב). — ואמר המשורר, בהשאלה, בענין תענוגי העולם: ואין לי בזמן הרע מתיקה אשר לא תהיה בראש כלולה (עמנו', מחב' א).