°, ש"נ, שה"פ מן מָתַח:  כשמותח חוט הערב מכה בכרכר עליו במקומות מקומות ליישבן שלא יהא מתוח יותר מדאי שהמתיחה מעכבתו מהתחבר יפה עם הארג (רש"י שבת עה:).  מלאתי אפרים כמו מלא ידו בקשת והוא מתיחת הקשת בכל כחו לירות החץ (רד"ק זכר' ט יג). —  ואמר הפיטן:  הבדלת בין מים למים, במתיחת רקיע השמים (שיר היחוד ליום ו). —  ושֵם משמות המחלות והכאבים:  ירגיש הכאב והמתיחה בשרשי העינים (נרבוני, ארח חיים, בחליי הראש ב).  התופיי יצא בו הטבור לחוץ יציאה רבה ולא יהיה שם מן הכובד מה שיהיה בנאדיי אבל יהיה בו מהמתיחה מה שאין בנאדיי (קאנון ג יד ד י).  ובכל קדחת מפסקת קודם עונתה יקרה לבעל הקדחת הסימור והזירור והמתיחה וכובד האברים וכאב הפרקים ומגינת לב ונפש מצרה (טוביה הרופא, מעשה טוביה, משמר' הבית א).