מְתִינָה

*, ש"נ, —  שה"פ מן מתן:  בא לו עשו במתינה אמר מה אני מכריע את אבא אלא יקרבו ימי אבל אבי ואהרגהו ר' יהודה, מד"ר בראש' סז.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים