מְתִינוּת

*, ש"נ, —  שה"פ, ההפך מן מהירות:  עד שלא חטא אדם הראשון היו המזלות מהלכין דרך קצרה ובמהירות משחטא סיבבן דרך ארוכה ובמתינות (ר' אפס, מד"ר בראש' י). — ובסהמ"א:  ומהלך החמה ממעיט את מתינותה ורץ להגיעו אל המהלך השוה (ראב"ח, ספ' העבור ב). אם לא תשיג שאלתך במתינות ובהתאפקות באיזה דבר תשיגנה (ר"י חריזי, מוסרי הפלסופ' ב א). המתינות ימלט מן המכשול (שם).  הראשון מן הענינים כשהיא  (הלבנה) במהלך השוה והמרחק הבינוני והשני כשהיא במהלך המתינות ובמרחק הקצה (מ' אלדבי, ש"א ב ב).  וכשהיא מתגלגלת מרום גבהה נראית כאלו היא יורדת ומתקרבת מן הארץ והיא למראית עין ממעיטה את מתינותה (שם).  וזה שאין אנו מרגישין ולא מכירין שום תנועה להכוכבים המיושבים הוא מעוצם מתינותה (ר"י הישראלי, יסו"ע כח).  יועץ החכמה המתינות (ר"י עמדין, מגד' עז, עליית המדע).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים