°, ש"נ, — עצם טעם הדבר המתוק: אלא שאין הפרש אצלם בין התייחד זה הצמח באדמומית מבלי הלובן או במתיקות מבלתי המרירות (ר"ש א"ת, מו"נ ב יט). והוא שיקרה ללבנה המתיקה הנזכרת או מה שהיא בדרך המתיקות מה שיקרה לשאר העסיסים (קאנון א א, במהות הליחה). וכמו השתנות הבוסר מהחמיצות אל המתיקות (רשב"צ דוראן, מג"א א). שהם (המלּחים) יודעים טעם הים כאלו הם מרגישים במליחותו ובמתיקותו (רמב"ן, שמות ל לה). — ובהשאלה, תענוג גדול: ויהיה גמולי בעולם הזה השמחה במתיקות עבודת יי' (ר"י א"ת, חו"ה, עבוד' ה' ג). ולא יתדמה לו כי אם תמונתו ולא יעור אלא במתיקות זכרו (שם ה).