נַאֲוָה
1, ש"נ, — מדור, מקום דירה, Wohnung; logement; habitation: עדתיך נאמנו מאד לביתך נַאֲוָה2 קדש (תהל' צג ה).
1 משקל גַאֲוָה, ועי' הערה לקמן.
2 כך ברב הכ"י והדפוסים, נ פתוחה ואלף חטופה, ובדבר נקוד האלף עדות המסורה מפֹרשה, שהיא חשבה מלה זו בין המלים במפיק א. וראה הרד"ק גם במלה זו כמו בנָאוֶה וכו' נִפע' מן אוה, אך כבר נזכר למעלה כי הניח גם האפשרות שכלם הם מן נאה, וכך החדשים פלוגים בזה, אך כאן עכ"פ המליצה קשה, כי אין טעם במאמר לביתך נאֵה קדש. ולכן יותר נראה פרושו של רש"י שראה במלה זו שֵׁם ואמר: לביתך שהוא נאוה קדש וכו' נאוה כמו נאות אלהים לשון נוה ותדע שכל נאוה שבמקרא אינן מפקין אלף לפי שהם לשון נוי וזה מפיק אלף.