ש"ז, מ"ר נֹאֲפִים, לנק' נֹאֶפֶת, מ"ר נֹאֲפוֹת, — איש שהוא נֹאֵף אשה ואִשָּׁה שהיא נֹאֶפֶת עם איש: מות יומת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת  (ויקר' כ י). ושפטתיך משפטי נֹאֲפוֹת ושפכת דם (יחזק' יו לח). המה ישפטו אותהם משפט נֹאֲפוֹת ומשפט שפכות דם כי נֹאֲפֹת הנה ודם בידיהן (שם כג מה). ועין נֹאֵף שמרה נשף לאמר לא תשורני עין (איוב כד יה). — ובתו"מ: הנואף אשת חברו הבעל שומע ושונאו ואף הנואף אינו יכול לראותו (ריה"ג, מד"ר במד' ט). שהנואף נכנס על מנת שאם נתפס יהרוג או יהרג וכו' שהנואף והנואפת אין מחשבותם בכל שעה אלא עון (הוא, שם). אזהרה לעוקב אחר הנואף1 מנין ת"ל לא תנאף לא תנאיף (ר"ש בן טרפון, שבוע' מז:). כל הפרשה כולה לא נאמרה אלא בנואף ונואפת (ר"י בן נחמני סוט' לז:). פעמים כהן יש לו אשה וישראל נואף בא עליה והיא יולדת בן סבורים בו שהוא בנו של כהן וכו' הרי שעברו הנואף והנואפת על עשרת הדברות (ר' הונא, מד"ר במד' ט). הקב"ה שהוא יושב סתר ישים פנים של נואף באותו העובר לפי שהנואף והנואפת רוצין שלא תתעבר אלא שיעשו תאותן בלבד והקב"ה מפרסמן בעולם כדי שיראו הבריות ויאמרו פנים של זה הם פני הנואף וכו' אפילו היא מעוברת מבעלה ובא עליה הנואף הקב"ה מהפך צורת הולד לצורת הנואף (שם). אימתי מכיר אמו בזמן שהממזר הוא מניאוף אשת איש לפי שהנואפת תולה אותו בבעלה (שם). — ובסהמ"א: ולהתרחק מעריות אסר לבעול ממזר בת ישראל להודיע הנואף והנואפת שאם יעשו יפסידו בזרעם הפסד שאין לו תקנה (ר"ש א"ת, מו"נ ג מט). דע שהממזר לא יהיה לבד מנואף ונואפת והניאוף לא יהיה כי אם מאהבת שניהם זה לזה (ר"י זבארה, שעשוע' ט). שהעד ראה את הנואף יוצא מלפני הוילונות (שו"ת נודע ביהודה, אה"ע כג).