°, ש"נ, — סגולת הנאמן ומדתו: וסבור הייתי שתלך עמי בנאמנות וביושר (תשו' הגא', הרכבי רלה).  את כל זה ראיתי ונתון אל לבי אדוני ומלמדי להודיעך בנאמנות באשר עלי לעשות כחובה (יוסיפון, פרק יא).  ויש נוכל בכנענים ויש עושה בנאמנות (ר"ש הנגיד, בן משלי א לו).  שקודם דבר זה לא האמינו בו (במשה) נאמנות שהיא עומדת לעולם אלא נאמנות שיש אחריה הרהור ומחשבה (רמב"ם, יסוה"ת ח א).  המדות החמודות עושר דבר אמת ואהבת בני אדם ותת לשאול והגמול הטוב והנאמנות והכניעה לשכן והכניעה לחבר (ר"י א"ת, מבח' הפנינ' לרשב"ג, שער מדות החמודות).  ושאלו לאדם גדול במה הגעת אל כל הכבוד הזה ואתה מן הכושיים ואמר בדבר אמת והנאמנות והמנע מן העיקש (שם, שער המהירות).  והחברה מתחלקת לשלשה מינין חברת הנאה וחברת מנוחה וכו' חברת נאמנות כמו חברת אדם עם חבירו ר"י אבן עקנין, ספר מוסר א ו).  והנאמנות הכניסני במקום שלא הכניסוני קרובי וירשתי מה שלא הורישוני אבותי (צוָאה מיוחס' להרמב"ם).  שראובן כשיטעון על שמעון שיש לו אצלו ממון והוציא שטר וכו' ואמר אין לו אצלי כלום והשטר ההוא היה בידו בנאמנות (ר"י חריזי, פי' המשנ' לרמב"ם, שבי' י ה).  וחבר התועלת צריך שתהיינה בו שלש מדות הנאמנות והשנית ההשתדלות להועיל חברו והשלישית שיכיר היאך יועילהו (רש"ט פלקירא, ראש' חכמה א א).  וכשינצח השכל אהבת השררה יוליד ממנה הנאמנות והנאמנות יוליד הענוה והנאמנות עיקר המהללים (סוד הסודות יג, הוצא' גסתר).  כן הוא הציר הנאמן לשולחיו כי הגעת שליחותו והמצא קורת רוח בנאמנותו יגיעו יחד וישיבו את נפשו (ר"י ערמאה, יד אבשלום על משלי כה יג).  שכל מלך שיתן עול המשפט למי שרואה שאינו ראוי בעד חמדת ממון וכו' יראה כבודו לחרפה ונאמנותו נאבדה (ר"ש בן וירגא, שבט יהודה יב).  וכשם שצריך אתה להתנהג בנאמנות עם ישראל כך עם הגוים (ספר חסידים, סי' תתתמז).  מה אוחיל עוד אחרי אשר המסכנות הביאתני לזנוח הנאמנות, והתחלתי בשבח וסיימתי בגנות (עמנ', מחב' א).  והכח אשר יהיה על הכפרות זולת הכח אשר יהיה על הנאמנות (ר"א הקראי, ע"ח ו).  היה יודע פרעה ענונותו של יוסף ונאמנותו שלא היה שולח כלום לאביו ולאחיו זולתי אם יצוה עליו (ר' בחיי, וישב).  שמדת נאמנות משובחת בכל אדם וכל אדם צריך לה (המאירי, יומ' כב:).  והנה רבותינו ז"ל דברו בשבח הנמלה ובשלשה דברים המה כללו יפיה א' זהירותה וכו' ב' בנאמנותה ואוהבת את רעה כמוה וכו' (ר"מ אלשיך, רב פנינים, משלי ו ו).  באו וראו כמה גדול כח הנאמנות שבמקום שבעלי אמונה עומדין אף מלאכי השרת אין זוכין (יחיא הרופא, מעלות המדות לז.).  בני הדבקו בנאמנות ובצדק (שם:).  המאבד נאמנותו אין לו עוד מה לאבד (ר"א מודינא, צמח צדיק כב).  וכן ראוי לעשות בכל משאו ומתנו ובכל דבר ללכת בנאמנות וביושר (שם).  מי שישבע להביא את המס בנאמנות ואינו עושה כן הרי זה עבריין (רפאל מנורצי, סאה סלת ו:).  האפוטרופסים יהא להם כל הנאמנות שבעולם נגד שאר יורשים (פנק' קראקא משנ' ת, אוצה"ס ד 808).  ויהיה להם נאמנות נגד ליטא בענין הוצאות (פנק' ליטא משנ' תמ"א, האסיף תרנ"ד 159). — וביחוד בדיני ממונות, נֶאֱמָנוּת, בין מלוה ולוה וכיוצא בזה, אם הותנה ביניהם בפרוש שצד האחד מאמין לחברו על דבורו בלבד אין עדים נגד זה יכולים להפקיע את הנאמנות: ושטר משכונא זו היא בהתראה ובנאמנות ובלבד שישאלו העדים  הנאמנות בעת הקנין ללוה ואם שאלוהו מועיל אותו הנאמנות לגבות מן היתומים בלא שבועה (ר"י ברצלוני, ספר השטרות מב).  ומניתי אותו אפטרופוס מעכשיו למכור הכל עפ"י עצמו וכו' ויהא נאמן בדבורו וכו' יעשה מן הכל חפצת נפשו בנאמנות גמורה וכו'  שכך קנינו ממנו אנו עדים מפלוני זה בפירוש על נאמנות זו וכו' ואפילו אתה פורעו בפני שני עדים אם עשית לו נאמנות אין מועיל העדות כלום אלא כל זמן שתפרענו קבל מידו השטר וכו' והתרינו בו אנו עדים והודענוהו כח הנאמנות ואמרנו לו לפלוני  זה דע שכבר האמנתו על עצמך (שם).  יורש שבא להפרע מן הלוה בשטר שיש בו נאמנות ללוה כל זמן שיאמר פרעתי הרי הלוה נשבע (רמב"ם, מלוה ולוה יז ז).  ומה שאמרתי דין אמת הוא כתורה וכהלכה שאין הנאמנות מועלת אלא ליורשין שאינן מפסידין כלום (הוא, שו"ת).  ומנהג המקום שסופרים כותבין נאמנות לשופרא דשטרא (העיטור, מאמ' י).  כיון שתפשו השלטון ונפרע ממנו חובו ע"י חבישה וזלזול הורע כחו שבאותו נאמנות והעמיד עצמו בחזקת אנס ואנס לאו בר נאמנות הוא (ר' משה ב"ר חנוך, תשו' גאוני מו"מ רי).  אם הדבר כמו שטוענות האלמנות שלא נסתלקו בעליהן מן החנות אלא לאחר שחרבה ולא היה לה שכירות ויש בשטר נאמנות שהאמינו בעל החנות בגביית ממון וכו' אם כתוב בשטר המשכונה נאמנות שיפרע בלא שבועה לא היה מחויב שבועה (שם רכב).  כיון שמת ראובן הרי נתחייב יהודה מלוה של ראובן ללוי שבועה אם אין בשטר נאמנות על היתומים (שו"ת הרא"ש ע א).  ואעפ"י שיש נאמנות בשטרו בכלו ובמקצתו הרי אין הנאמנות מועיל כלום (התרומות כא ד ה).