°, נָבוּךְ, — עי' בּוּךְ. ות"ז, לנק' נְבוּכָה, מ"ר נְבוּכִים, נְבוּכוֹת, מי שהוא במבוכה: אלהים אלי אתה נגדך עלומי נחשפו, נפשי ועצמותי מפחדך שֻספו, בקראי ענני יום נבוכים לישעך נכספו (רשב"ג, אלהים אלי). חזות מרפא וארוכה, יזכור לצולעה ונבוכה, והיתה ליי' המלוכה (רמב"ע, אנשי אמונה). וכשנבאר לו המשל ההוא או נעורר על היותו משל ימלט וינצל מן המבוכה ההיא ולזה נקרא המאמר הזה מורה הנבוכים1 (ר"ש א"ת, פתיח' מו"נ). וזהו הענין שנבוכו בו כל הנבוכים (ר"י בר' אנטולי, הקד' מלמד התלמיד'). יקרה לנו שנהיה נבוכים בכל האמונות ולא נדע איזו מהן שקר או אמת (רש"ט פלקירא, ראש' חכמ' ה ב). והרבה זמן הייתי נבוך על שלמה המלך ע"ה שכתוב בו ויחכם מכל אדם ואהוב מאלהיו איך נאבדו ממנו זוהרי החכמות השכליות כי לעת זקנתו נשיו הטו את לבבו (הריקנטי, ע"פ אבן יקרה ב נ.). — והמחשבות: לכן נבוכות כל עשתונות, ונבהלות כל החשבונות (שהי"ח ליום ה). — ודֶרֶךְ נְבוּכָה, דרך של טעות: אמר החסיד אלהים ישיבך מדרך הפילוסופים הנבוכה (רש"ט פלקירא, אגר' הוכיח). — ובמשמ' הליכה ממקום למקום, וכנוי לכוכבי הלכת, planètes: אין מדינות בה ולא מחנות ר"ל לא תתחלק לחלקים ולא ילכו בה דרך המדינות כמו שהיה זה בגלגלי הנבוכים2 (תרג' פי' אבן זילא לאגר' חי בן מקיץ). — וכוכבים נבוּכִים, ההולכים ממקום למקום, כוכבי שֶׁבת וכוכבים נבוּכִים: לכוכבים הנבוכים הנקראים כוכבי לכת ההולכים פעם לצפון ופעם לדרום (ר"ש א"ת, יקוו המים ג). למה נמצא לככבים הנבוכים מהירות התנועה בהיותם בהתחלת תנועת החלוף ואחורה בהיותם במאה ושמנים מעלה מתנועת החלוף (רלב"ג, מלחמ' ה' ה ב ז). ויתחיב לפי זה שיהיו בתוך גלגלי ההקפה המונחין לכוכבים הנבוכים ארצות אחרות שיתנועעו סביבם (ר"י אלבו, העקרים ד ב). עוד קוראים לאלה שבעת הכוכבים (כוכבי לכת) כוכבים נבוכים מפני שהם הולכים פעם לפנים פעם לאחור כאדם שהוא נבוך בארץ (מ' אלדבי, ש"א ב ב). הכוכבים הנבוכים קרובים אצלינו יותר מן הקיימים (ר' הלל מוירונא, תגמ' הנפש ב י).