נְבוּבִי

°, ת"ז, — אִישׁ נְבוּבִי, כמו איש נבוב: במותו אחריו מלך כסיל קם והוא אדוק בדתו איש נבובי, ואנס כל עדת יעקב והעביר עלי דת כל בני עמי נדיבי (ר"י אברבנאל, זמן הכה בחץ, או"נ ב 72).

ערכים קשורים