נְבוּכָה

° 1, ש"ת, — הליכה ממקום למקום: השער הששי במהלך הנזירה הקורה לחמשה כוכבי הנבוכה וכו' נקראו הכוכבים האלה בשם זה מפני שאין מהלכם נראה לבני עולם על סדר א' אלא לפעמים הוא ישר כמהלך השמש והירח ממערב למזרח ולפעמים הוא נזור במהלך הגלגל היומי ממזרח למערב והן נחשבין כאיש הנבוך בארץ אשר לפעמים הולך לפניו ופעמים חוזר לאחוריו עד שהוא מתקן את דרכו וע"ז נקראו ה' כוכבים האלה כוכבי הנבוכה (ראב"ח הנשיא, צורת הארץ כז). כל חכמי אומנות הזאת כשהיו חוקרים על מהלך כוכבי הנבוכה היו מוצאים אותם פעמים הולכים במריצות בגובה הרום ופעמים הולכים בה במתינות (שם כ). ומזה עלה לשבעה גלגלי כוכבי הנבוכה והוא אשר כנה ברעש (רש"ט שפרוט, פרד' רמונ', מועד). גלגל שבעה כוכבי הנבוכה והרקיע אשר עליהם היה הגלגל השמיני (ר"י אברבנאל, בראש'). ובפרשת יהי מאורות, כל עניני חכמת התכונה נזכרות, ומהלכי השמש והירח וכוכבי הנבוכה, מהם בקצרה ומהם בארוכה (ר"י מפיסא, מנח' קנא' 10). שכל שבעה כוכב נבוכה פעם יעלו וירחיקו מכדור או ממרכז הארץ ופעם יקרבו וירדו אליה (ר"ד גנז, נחמ' ונעים קסג). — ובכנ': וידוע כי לחמשה הכוכבים פעולה בתנועת הרוחות ולחלוף תנועתם ושובם ועקמימותם וישרונם ונבוכתם שהם פעם לצפון פעם לדרום יתחלפו הרוחות (שעה"ש לאבי הרלב"ג א ה).



1 כאלו היתה הנון שרשית.