נַבְחָן

°, ת"ז, מ"ר נַבְחָנִים, — מי שמרבה לנבּח, ובהשאלה בזלזול לאדם: והלא אנו רואים בכל יום הנבחנין שמנבחין להם ונותנין להם כפרה (ספ' יוסף המקנא, REJ 1881 Julliet-Sept. 13).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים