ש"נ, — אִשָּׁה מדברת בשם יי': ותקח מרים הַנְּבִיאָה אחות אהרן את התף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתפים ובמחלת ותען להם מרים שירו ליי' כי גאה גאה (שמות יה כ-כא). ודבורה אשה נְבִיאָה אשת לפידות היא שפטה את ישראל בעת ההיא (שפט' ד ד). וילך חלקיהו הכהן וכו' אל חלדה הַנְּבִיאָה אשת שלם ותאמר אליהם כה אמר יי' אלהי ישראל וכו' הנני מביא רעה אל המקום הזה (מ"ב כב יד-יו). וגם לנועדיה הַנְּבִיאָה וליתר הנביאים אשר היו מיראים אותי (נחמ' ו יד). — ואֵשֶׁת הנביא: ואקרב אל הַנְּבִיאָה ותהר ותלד בן (ישע' ח ג). — ובתו"מ: ארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות נתנבאו להם לישראל ולא פחתו ולא הותירו על מה שכתוב בתורה חוץ ממקרא מגילה (מגי' יד.). וכי היכן מצינו שנביאה היתה מרים אלא שאמרה לאביה סופך אתה מוליד בן שמושיע את ישראל מיד מצרים (מכי' בשלח י). וכי חולדה נביאה היא (פסח' ט:). אמהות נביאות היו (ר"ח בן פזי, מד"ר בראש' עב). נגע בצדיקים ובצדיקות ובנביאים ובנביאות שהן עתידין לעמוד ממנו (שם עז). — ובסהמ"א: תדע שהגר המצרית אינה נביאה ולא מנוח ואשתו נביאים (ר"י א"ת, כוזרי ב מב).