נְבִיאוּת

*, ש"ז, — שה"מ מן נָביא, סגולת הנביא, מה שהנביא מנבא, Prophetie; prophétie; prophecy: אין אלו אלא דברי נביאות (ר' יוסי, ב"ב יב.). ותרא אותו כי טוב הוא וכו' הגון לנביאות (ר' נחמיה, סוט' יב.). מפני מה זכה עובדיהו לנביאות מפני שהחביא מאה נביאים במערה (ר' יצחק סנה' ט:). כל מקום ששמו ושם אביו בנביאות בידוע שהוא נביא בן נביא (עולא, מגי' טו.). עשו דבריהם כדברי נביאות (ר' יוחנן, בכור' מה.). כל נביא שהיה עומד היה אומר נביאותו של חבירו ולמה היה אומר דבר חבירו לברר נביאותו (ר"ש בר נחמן, מד"ר שמות מב). אמר לו הקב"ה (לישעיה) חייך כל הנביאים קבלו נביאות נביא מן נביא וכו' אבל את מפי הקב"ה (ר"י בר סימון, שם ויקר' י).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים