נְבִיאִי

°, ת"ז, לנק' נְבִיאִית, מ"ר נְבִיאִיִּים, — של נביא, מטבע הנביא: כחות הנפש הכללית חמשה על דעת הפילוסופים והם הנפש הצומחת והחיה והמדברת והפילוסופית והנביאית (ר"י אבן לטיף, רב פעלים ג ה). הספורים התוריים או הנביאיים אשר אין מצוה להם דין אחר (ר"ד מרוקא, זכות אדם 11).