ב. נָבַע

1, —  קל לא נמצא.

— הִפע', הִבִּיעַ, — הִבִּיעַ השמן, קלקל אותו: זבובי מות יבאיש יַבִּיעַ2 שמן רוקח קהל' י א.



1 עי' הערה לקמן.

2 השבע' תרגמו σϰενασία ר"ל התקין.  אך אין לזה יסוד ואינו מתישב לפי הענין. וכבר נשא ונתן ריב"ג במלה זו, אמר וז"ל: וקד אשתעארוהא איצ'א למא נשׂ מנ אלראיחה עלי ד'י אלראיחה קאל זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקול אנ אלד'באנ אלד'י ישקט פי דהנ אלעטאר אלנפיש אלג'ליל יפשד ראיחתה וינתנהא פכאנהא תנטק ותנאדי עליה בפשאדה ע"כ, — ובעבר': וכבר הפילו הלשון הזה גם כן על מה שהוא נותן ריח מהדברים שיש להם ריח נאמר זבובי מות וכו' אומר כי הזבוב שיפול בשמן הבושם הטוב יפסיד ריחו ויבאישו וכאלו הוא מדבר ומכריז עליו בהפסדו.  ראב"ע פרש במשמ' א. נבע, בענין התמיד:  ולא יפסק הביאוש כי הזבובים יביעוהו.  ע"כ. וכן רד"ק. אך זה דחוק.  והיותר נכון מה שאמר בו ר"י גיאת, שהביאו גם רד"ק, שהוא מבעלי הכפל, כי כאשר יבאיש השמן יעשה אבעבועות. וכן רש"י: והוא מעלה קצף שקורין אשקומ"א בלעז ונראה בו כמין אבעבועות וזהו משמעו של יביע.  ע"כ.  וכעין זה רב החדשים.  וקצת החדשים מוחקים אותו לגמרה ואומרים שהוא כפל משֻבש מן יבאיש. 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים