*, פעו"י, — נִדְנֵד דָּבָר, זָז והתנועע, והזיזו והניעו, bewegen, schütteln; agiter; to shake: לא נדנדה1 עריסה תחלה אלא בביתו של אברהם אבינו ר' לוי, מד"ר בראש' נג. — נִדְנֵד דָּבָר על פלוני הניעו והביאו עליו: נדנדתם2 עליכם קצירן של מלכות קצירן של יסורים קצירו של מלאך המות מד"ר ויקר' יח. — ומצוי בסהמ"א, נִדְנֵד הרוח דָבָר, וכיוצא בזה: שעושין צורות של עץ ונראין כבני אדם להפחיד העופות שמנדנדת אותם הרוח יפחדו העופות ויברחו ערוך, ערך דחל. הכותש את הריפות וכיוצא בהן בתוך שלו ובעת שמכה מנדנד לחצר חבירו עד שנדנדה כסוי החבית על פי החבית הרי זה מזיק בחציו וחייב להרחיק כדי שלא ינדנד או יבטל מלאכתו שמזקת רמב"ם, שכנ' יא ג. ומקבל את דמו ונותנו למי שהוא מנדנדו שלא יקרש הוא, עבוד' יוה"כ ד א . עכו"ם שהיה אוחז הכלי בקרקע וישראל יצק לתוכו יין מותר ואם נדנד העכו"ם הכלי נאסר היין הוא', מאכל' אסור' יב ג. על הברזא שנדנד הנכרי ולא יצא מן היין כלל ספ' הישר לר"ת נד א. — ונִדְנֵד את פלוני, זעזעו גרם לו תַקָּלָה: כלומר מנדנדת אותי ומגלה דברי ערוך, ערך נד. 

— נִתפ', *נִתְנַדְנֵד, — התחיל לזוז: התחיל משה צווח יוסף הגיעה השעה שאמרת פקוד יפקוד אלהים אתכם מיד נתנדנד הארון ונטלו משה מד"ר שמות כ. כדור שנתנדנד לגלות ולא גילה ר"א המודעי', שם שה"ש, מי זאת. בשעה ההיא יהיו ישראל מתנדנדים ממסע למסע ר' יוסי בר' ירמיה, שם. — ומצוי בסהמ"א: מתקלל כדבר הקל שמתנענע ומתנדנד לכאן ולכאן תשו' הגאי, הרכבי רמד נד. מביאין קרא יבשה ומוציאין בני מעיה וכו' נותנין בתוכה אבן מהודקת שלא תהיה מתנדנדת וממלאין בה מים מן הבורות ר"ת שבת קכה.. כשהספסל או הנסר וכו' ולא מתנענעין ולא מתנדנדין הן כהוגן ואינן מחגירין וכשהן מתנדנדין שמן מחגירין כאדם חיגר שאינו יכול להניח שתי רגליו כאחת ערוך, ערך חגר. ומתחמם גופו הרבה ומתנדנד לבו נדנוד גדול ודופק דופקו בחזקה ובמהירות ר"י א"ת, תרג' תקון מדה"נ לרשב"ג ד א. אילן שהוא מיסך על הארץ אם אין נופו גבוה מן הארץ שלשה טפחים ממלא בין בדיו ועליו תבן וקש וכיוצא בהן וקושרן בארץ עד שיעמוד ברוח מצויה ולא יתנדנד ומטלטל תחת כולו רמב"ם, שבת טו כד. כלי סתום מותר לטלטלו העכו"ם ממקום למקום ואעפ"י שהיין מתנדנד הוא, מאכ' אסור' יב ד . המהלך בבית הפרס על גבי אבנים שאין מתנדנדין תחת רגלי אדם בשעה שמהלך עליהן וכו' הלך על גבי אבנים שמזדעזעין בשעת הילוך אעפ"י שנשמר ולא נתנדנד הוא, טומא' מת י יא . נתנדנדה אבן מאבני העזרה לא יעמוד עליה בשעת העבודה הוא, ביא' המקד' ה יט. הריאה שנמצא בה מקום אטום וכו' נותנין עליו מעט רוק או תבן או כנף וכיוצא בהן ונופחין אותה אם נתנדנד כשרה הוא, שחיט' ז ו. שנתמעך המוח שבתוך החוט ונתנדנד שם ט א. אפשר שיאכל האדם וקודם שיתעכל במעיו או בכבד מתנדנד ואוכל מאכל שני ר"י אבן עקנין, ספ' מוסר ב יג. וינוח אחר האכילה ולא יתנדנד ואם יתנדנד הרי זה מביא על גופו חלאים רעים שם טז. אם הספינה היא קטנה שהיא מתנדנדת כשדורסין בה מרדכי, מו"ק, סי' התסה.