נְהָקָה

°, ש"נ, שה"פ מן נהק: אדני בעל הבית ידעת אם אכל חמורי הלילה מספא, או נפל עליו הקיר ומלק את ראשו ממול ערפו, אשר לא אשמע נהקתו, ולא אאזין נאקתו (ר"י זבארה, ספ' שעשוע' יא). ואם נתת לו מספא לשבעתו, מדוע חסמת אותו לבל אשמע נהקתו (שם).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים