*, מ"ר נוּנִים, נוּנִין, — שֵם האות הארבע-עשרה באלף בית העברית: נו"ן1 סמ"ך עי"ן נדר' נד:. מפני מה לא נאמר נו"ן באשרי מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל דכתיב נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל ר' יוחנן, ברכ' ד:. שני יודין (שבמלת יין) עשרים נון חמשים הרי שבעים אלו שבעים אומות תנחומ' במד' י. — ומ"ר: כתב לאלפים עינים וכו' לזיינין נונים ולנונים זיינים ספרי דבר' לו. שלא יכתוב אלפין עיינין וכו' יודין ויין זיינין נונין נונין זיינין שבת קג:. — ומצוי בסהמ"א: והאותיות אשר תהיינה נוספות וכו' והן האלף והואו והיוד והכף והלמד והמם והנון והשין והתיו הרקמה שער ה. והנון יוסיפוה בראשי הפעלים העתידים שם ו. ויעשו נאצות גדולות בסגול הנון, שמעתי את כל נאצותיך בקמץ הנון והאלף רד"ק, שרש נאץ. בין פסוק לפסוק יש נונין הפוכין לדרוש סימניות אלו למיעוטין הריטב"א, ר"ה יז:. — ואמר הפיטן: נון נר אלהים נשמת אדם ולא ולא נשמת בהמה, אף כי לפי מיתתם זו לזו דומה בנימ' בר זרח, אהלל, שבת לפני שבוע'. — *נון כפופה ונון פשוטה או ארוכה: נון כפופה נון פשוטה נאמן כפוף נאמן פשוט שבת קד.. — ובסהמ"א: והוא הדין לצדיק כפופה ולנון פשוטה רש"י מנח' כט:. נון כפופה יהיה ראשה עב כמין יוד וצוארה גם כן עב ומושבה ארוך פעמים גם שלש מראשה וכנה עגול שלא תראה גימל נון פשוטה יכתוב ראשה עב וצוארה עב וירכה ארוך שלא תדמה לזין וצריך להאריך כל כך שאם תכפול אותה תהיה נון כפופה ר"א בלמשי, מקנ"א א.
1 ופרשו שם: נונא סמא לעינים. ע"כ. והוא שם צורתו כמו דג, נון בארמ'.