נֶזֶק, ש"ז, — מה שגֹרֵם רעה, בפרט חסרון כיס או השחתת הגוף לחברו, Schaden; dommage; injury: כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי כי אין הצר שוה בּנזק1 המלך (אסת' ז ד). — ובתו"מ: כל שהוא חייב בשמרו חייב בנזקו (ר"י בן בתירא, מכי' משפט', נזיק' יא). אין מוכרין להם דובין ואריות וכל דבר שיש בו נזק לרבים (ע"ז א ז). ארבעה אבות נזקין השור והבור והמבעה וההבער וכו' וכשהזיק חב המזיק לשלם תשלומי נזק במיטב הארץ (ב"ק א א). כל שחבתי בשמירתו הכשרתי את נזקו הכשרתי במקצת נזקו חבתי בתשלומי נזקו כהכשר כל נזקו (שם ב). המצניע את הקוץ ואת הזכוכית וכו' והוזקו בהן אחרים חייב בנזקן (שם ג ב). החובל בחבירו חייב עליו משום חמשה דברים בנזק בצער בריפוי בשבת ובושת (שם ח א). דרסה (הבהמה) על הכלי ושברתו ונפל על כלי אחר ושברו על הראשון משלם נזק שלם ועל האחרון משלם חצי נזק (שם ב א). ראשון חייב בנזקי שני בין בנזקי גופו בין בנזקי ממונו שני חייב בנזקי שלישי בנזקי גופו אבל לא בנזקי ממונו (רבא, גמ' שם לא.). — ותשלומי הנזק: הקוטע ידי עבד חבירו רבו נוטל נזקו וכו' והלה יתפרנס מן הצדקה (ר' יוחנן, ירוש' ב"ק ט ה). — ומצוי בסהמ"א בעקר משמעו ובהשאלה: רפאות הנפש האמת והצדק ונזקה השגת התאוות הבהמיות (ר"י א"ת, מבח' הפנינ' לרשב"ג, שער פרישות). ויודעים עניני הגוף ועסקו, וכל חליו ומכאוביו ונזקו (ר"י בן זבארה, בתי הנפש). שבא לנו האיסור בתורה בכל מאכלות האסורות ואם יש מהן שאין נודע לנו ולא לחכמי הרפואה נזקן אל תתמה עליהם (ס' החינוך, משפט', מצוה עג). והפילוסופים סברו כי ה' ית' מניע ע"ד הפועל וע"ד התכלית יתבאר א"כ כמה מהגנות והנזק יצא לנו להמשך אחר מופתיהם (ר"י מפיסא, מנח' קנא' 21). יש נזק נהפך למשכרת ומשכרת תהפך למחסור (ב"ז, תרג' ב"ס כ יג).